מה ההבדל בין דיור מוגן לבית אבות?

ממושב זקנים לבית אבות

כדי לדבר על דיור מוגן צריך קודם כל להתחיל עם המושג בית אבות, שבעבר נקרא מושב זקנים. הקמתן של מסגרות דיור ממושך או קבוע עבור קבוצות חלשות באוכלוסיה הינה רעיון חברתי שראשיתו במאה ה-17. בהתחלה, אוכלוסיות היעד היו יתומים, חולים ונכים שהיו זקוקים לסיוע, אך עם הזמן הוקמו גם מוסדות עבור פרטים באוכלוסיה המבוגרת שלא היה מי שיטפל בהם או שבני משפחתם לא היו מסוגלים לספק את כל צורכיהם.

אף על פי שמושבות הזקנים היוו בית עבור קשישים שהיו זקוקים להשגחה מקצועית, האווירה והיחס שהעונקו לחוסים בין כותליהם היו רחוקים מאוד מלהיות ביתיים. זאת, משום שמוסדות אלו התנהלות באופן טוטלי. חברי ההנהלה השפיעו על חייהם של הדיירים באופן מוחלט, מבלי שתהיה לאחרונים יכולת לקבל החלטות ואף לא להביע את דעותיהם ורצונותיהם. 

רק בשנות השמונים של המאה העשרים חלה תפנית תרבותית בגישה המוסדית כלפי מושבות הזקנים. לפי התפיסה החדשה, יש לפעול על מנת להעניק לדיירים את היכולת להשפיע על התנהלות המוסד, במטרה להעניק להם תחושת בייתיות. בעקבות זאת, הוקמו מוסדות משודרגים לאוכלוסיה המבוגרת, שהוענק להם השם "בית אבות" על מנת שלא ייחסו להם את התדמית הירודה של המוסדות הוותיקים.

מבית אבות לדיור מוגן 

בתי האבות הרחיבו את המהות של מגורים לבני הגיל הלישי, כאשר לצד מחלקות סיעודיות הוקמו אגפים למבוגרים עצמאיים. כמו כן, מעבר לכלכלה, הזנה, טיפול רפואי והשגחה, בתי האבות מציעים לדיירים פעילויות העשרה. אך, נראה שבימינו אנו כל אלו אינם מספיקים לאוכלוסיה המבוגרת. בשנים האחרונות, העלייה המתמדת בתוחלת החיים הובילה גם לשינויים מהותיים בתפיסת תהליך ההזדקנות והחיים בפנסיה. בהתאם לכך, נראה כי על אף השיפור בתנאיהם, בתי האבות אינם מדביקים את הפער לגבי הסטנדרטים החדשים של איכות החיים לבני הגיל השלישי. 

כיום, אנשים בגילאי השישים והשבעים לחייהם נחשבים ל-"מבוגרים צעירים", והם מוכנים "לטרוף את החיים" וליהנות מכל האפשרויות שיש לעולם להציע להם. כאן נכנסים לתמונה בתי הדיור המוגן, אשר זיהו את הפער הקיים בין מסגרות הדיור שבתי האבות מציעים לבין אורחות החיים, הצרכים והרצונות של בני הגיל השלישי של תקופתנו. דיור מוגן מציע חוויה הוליסטית אשר נותנת מענה מקיף לגוף, לנפש ולאינטלקט של הדיירים, במטרה להעניק להם איכות חיים מיטיבית. 

אי לכך, אין זה פלא שבני הגיל השלישי כבר לא מחכים למצב שבו הם אינם מסוגלים להסתדר בביתם בכוחות עצמם. הם מצטרפים לדיור מוגן עם הגעתם לגיל פרישה על מנת ליהנות כמה שיותר מחיי הקהילה השוקקים ופעילויות התרבות והפנאי המעשירות. כדי שתוכלו לקבל מושג טוב יותר לגבי החיים בדיור מוגן, הכנו עבורכם רשימה של כמה מיתרונותיו הבולטים. 

למה כדאי לעבור לדיור מוגן?

1. חיי חברה – דיור מוגן היא הזדמנות נפלאה להרחיב את המעגל החברתי ולהפיג את הבדידות. בין אם אתם סועדים בחדר האוכל, מתאמנים בחדר הכושר או נהנים מהופעה, כל פעילות שתעשו במסגרת הדיור המוגן מאפשרת לכם להתוודע אל דיירים אחרים. בנוסף לכך, הדיירים יכולים לארח מכרים ובני משפחה בדירותיהם המרווחות או להיעזר בשירות ההסעה על מנת לפגוש אותם מחוץ למתחם הדיור המוגן. 
2. כושר – עם חדר כושר מאובזר ושלל חוגי ספורט במרחק הליכה קצר, אין כלל תירוץ לשבת בחוסר מעש ולהתנוון. בבית הדיור המוגן, מאמנים מוסמכים ובעלי ניסיון בעבודה עם בני הגיל השלישי עומדים לרשותכם ויסייעו לכם למצוא את הפעילות הגופנית המתאימה ביותר עבורכם. 
3. תרבות הפנאי – אנו, בני האדם, לומדים ומתפתחים כל חיינו. לא משנה מהו הגיל שלכם, אף פעם לא מאוחר להתחיל חוג חדש, להרחיב את תחומי הידע שלכם, לחדד את מחשבתכם באמצעות משחק, לטייל במקום שטרם הייתם בו, והיד עוד נטויה. עם מערכת חוגים ענפה ושלל פעילויות פנאי ותרבות, הדיירים יכולים להביע ולאמן את יכולותיהם וכן לאתגר את עצמם עם תחביבים ותכנים חדשים. 
4. פטור מעבודות בית – דמיינו לכם חיים שבהם תוכלו לגור בדירה נאה, לעצב אותה לפי טעמכם, ליהנות ממשקה חם במרפסת ומכל מה שאתם נהנים לעשות בביתכם, מבלי שתצטרכו לדאוג לבישולים, לניקיונות, לתיקונים וכדומה. לא מדובר בפנטזיה אלא בחיים בדיור מוגן, שחוסכים מכם את ההתעסקות במטלות ומעניקות לכם את הפנאי להתמקד בעצמכם ובדברים שעושים לכם טוב.
5. יש רופא בקהל – אנו אף פעם לא משתוקקים להגיע לביקור במרפאה, אך תמיד טוב לדעת שיש צוות רפואי זמין בקרבת מקום בעת הצורך, בין אם מדובר בצינון וקל ובין אם המצב מצריך טיפול רפואי והשגחה מתמשכים. בבית הדיור המוגן ישנו מערך רפואי המספק שירותים רפואיים והשגחה מסביב לשעון. עם צוות רפואי רב-תחומי ומחלקות ייעודיות לצורכי תמיכה, החלמה, שיקום וסיעוד, הדיור המוגן ערוך ומזומן להעניק לדיירים מענה רפואי בכל מצב ובכל שלב בחייהם.